012 סמייל טלקום בע"מ נ' אשש

פסק דין

בפניי תביעה כספית, אשר הוגשה על סך 335.39 ₪ נכון ליום הגשתה.

התביעה החלה כתביעה על סכום קצוב בסדר דין מקוצר, על פי החלטת כב' הרשם מורני מיום 23.08.10 ניתנה למבקש / הנתבע זכות רשות להתגונן.

היום – 05.12.11 נערך דיון בפניי.

בהסכמת הצדדים, נוהל התיק בדרך של קדם משפט מורחב, ללא ביצוע חקירות נגדיות ועל כן ניתן בזאת פטור ממחצית אגרת שניה בהליך.

במעמד הדיון, הופיעה בפניי הגב' יוליה סלוצקי - מנהל צוות משפטי אצל התובעת וכן שמעתי את הנתבע בפניי.

באשר לעדותה של הגב' סלוצקי, מדובר בעובדת אשר לא היא שטיפלה באופן אישי בהתקשרות עם הנתבע, מטבע הדברים, וכפי שהעידה היא עצמה בהגינותה.

משכך – ואף כי העדה עצמה עשתה רושם אמין, אין להתרשמותי האישית ממנה שום משקל בבואי להכריע במחלוקת העובדתית נושא תיק זה.

למעשה, סלע המחלוקת בין הצדדים היא השאלה הפשוטה, האם ישנו הסכם התקשרות תקף כלשהו אל מול הנתבע המחייב אותו בתשלום קנס כלשהו בגין התנתקות, שמא לאו.

העדה גב' סלוצקי, לא יכולה הייתה להמציא כל הסכם כתוב שכזה וכפי שציינתי קודם, התובעת לא הביאה לעדות מטעמה כל נציג אשר התקשר באופן ספצפי ויכול היה להעיד למצער על הבהרה שבע"פ שנמסרה בזמן אמת ללקוח, הוא הנתבע.

משכך – והואיל ועל התובעת מוטל נטל הראיה להוכיח תביעתה, אין לי אלא לקבוע, כי התובעת לא עמדה בנטל זה.

יתר על כן, במהלך עדותה הציגה הגב' סלוצקי מסמך, שעליו חתם הנתבע ואותו שיגר באמצעות הפקסימיליה 02.08.07, מדובר בהוראת קבע אשר נשלחה על ידי הנתבע בפקס לבקשת התובעת. בטרם אתייחס להוראת קבע זו, והוראת הביטול שניתנה אחריה, אני תמה ושואל את עצמי מדוע כאשר נשלחה הוראת הקבע לא נשלח גם החוזה בין הצדדים לצורך חתימתו של הנתבע וגם אם לא לצורך חתימתו, לפחות על מנת שיהיה ברשותו מסמך מוגדר של התוכנית על כל סעיפיה ועל כל תנאיה.

התנהלות זו יוצרת טעם לפגם ותחושה לא טובה מצד בית המשפט. נראה כאילו במסמכים שחפצה התובעת שיהיו ברשותה בצירוף חתימת הנתבע, כגון אישור על הוראת קבע הנחוץ לה למשל לשם הגשת התובענה לסכום קצוב שאותה הגישה כנגד הנתבע, באלה היא יודעת למצוא את הדרך להשיג את אישורו החתום בכתב יד של הנתבע. מנגד, במסמכים "שקצת פחות דחוף" שהעתק מהם יהיה זמין לידיו של הלקוח – הוא הנתבע בתיק זה, למשל מסמכי ההתקשרות המפרטים את תנאי היציאה מחוזה ושלל תניות שלא כל לקוח ישוש להתקשר עם התובעת בכפוף אליהן – מסמכים אלה, אין התובעת ממהרת לשגר או להמציא לידי הנתבע, והנה עם הגיע המועד להוכחת הטענות בתיק, עומד הנתבע ו"ידיו על ראשו": ראיה כלשהי להתקשרות מצד התובעת יש, וכל מסמך שיכול היה להוות סיוע לטענותיו, אין בידו.

שלושה חודשים לאחר התקשרות זו, דהיינו ב- 11/07 וכתוצאה מחוסר שביעות נטען מקבלת השירות על ידי התובעת, מודיע הנתבע על רצונו לסיים את ההתקשרות וראה זה פלא, התובעת גם לא ממהרת בעניין זה לסיים את ההתקשרות ובעצם ממשיכה וגובה כספים על פי מסמכים שהיא עצמה מציגה והנצברים לחוב הנטען וזאת על פי תנאי ההתקשרות, שכלל לא הוכח שהתובע ידע בוודאות מהם.

מכל מקום, לאחר שהבקשה ניתנת טלפונית בתחילת נובמבר ולאחר שהנתבע מבין שהתובעת לא תנתק את ההתקשרות עמו, הוא מבטל את הוראת הקבע מתחילת אוגוסט 2007. למרות ביטול הוראת הקבע ממשיך הנתבע ומקבל חשבונות על פי הודעת התובעת עצמה וכן כל הסכומים הנגזרים מכח ביטול הוראת הקבע הם סכומים שהוא מחוייב בהם נשוא תביעה זו.

גם בסיום ההתקשרות עם הנתבע לא מגיע נציג רשמי ששוחח עמו והסביר לו את התנאים וגם לא נדרש לחתום על מסמך כלשהו בכתב בהקשר זה כשהוא ממשיך ונדרש לשלם את אותם סכומים מכח ועל פי ההתחייבות.

אשר על כן, גם במישור הזה יש לדחות את כל טענות התובעת.

טענה נוספת שעלתה על ידי התובעת היא שבניגוד מפורש לטענות הנתבע, המשיך הנתבע ועשה שימוש בשירותי האינטרנט למרות שביקש את סיום ההתקשרות בין הצדדים. מעבר לעובדה שהנתבע הכחיש טענה זו מכל וכל, מסמך בעניין זה לא צורף לכתבי הטענות ולמעשה הוצג לראשונה בישיבת בית המשפט הקבועה בתיק זה. מסמך זה לא ניתן היה להבין ממנו באיזה סכום מדובר ומה היקף הגלישה ומדוע בכלל התאפשרה גלישה, מקום בו הודיע הנתבע מפורשות, כי אינו מסכים ואינו מוכן להמשיך עם תנאי ההתקשרות ובנסיבות אלה ולאור העובדה שהנתבע שלושה חודשים אחרי מועד משלח הוראת הקבע כבר הודיע על חוסר שביעות רצונו ועל רצונו להשתחרר מהעסקה, אני דוחה גם טענה זו של התובעת.

מכל המקובץ דלעיל, דין התביעה להדחות.

מדובר בתביעה כספית על סכום נמוך יחסית של 339.39 ₪ שהוגשה בסדר דין מקוצר על סכום קצוב והועברה לפסים אזרחיים. מדובר בתביעה שאמנם היא תביעה קטנה, אך מצריכה הוכחה בדרך ובצורה אותה הצגתי, בין השאר, במסגרת פסק דין זה.